העשב של השכן: כיצד ישפיע אישור צריכת המריחואנה באופן חוקי על מדינות וושינגטון וקולורדו?

בספרם משנת 2012 "Marijuana Legalization: What Everyone Needs to Know" ג'ונתן קאולקינס ושלושה חוקרים נוספים בתחום מדיניות הסמים הממשלתית הצביעו על הקשר בין צריכת המריחואנה לבין צריכת האלכוהול באוכלוסייה בתור המרכיב החשוב ביותר שכל אזרח צריך להביא בחשבון. שאלת השאלות, לראייתם, היא האם מריחואנה ואלכוהול משמשים כמוצרים המשלימים אחד את השני (המשמעות: עלייה בצריכה של האחד תביא לעלייה גם בצריכת השני), או שמא כמוצרים תחליפיים (צריכתו של אחד תרד במקביל לעלייה בצריכת האחר)?

עבור המומחים השונים הדנים בסוגית הפיכת המריחואנה לחוקית ומנסים להעריך את ההשפעות החברתיות של מהלך שכזה, מדובר בסוגיה מכרעת – בעיקר מכיוון שאלכוהול נחשב למסוכן בהרבה לעומת המריחואנה. לכן, אם מדובר במוצרים משלימים – מדינות אשר כבר אישרו בחוק את צריכת המריחואנה (כמו וושינגטון וקולורדו) צריכות לצפות לעלייה גם בצריכת האלכוהול בתחומן, ולכן גם עלייה בסוגיות בריאות ובטחון הציבור. אם, לעומת זאת, מדובר במוצרים תחליפיים – אישור צריכת מריחואנה יכול אף להפחית בסוגיות כאלו, בשל הירידה הצפויה בצריכת האלכוהול.

"בריאות הציבור תצא מורווחת" | צילום: Shutterstock

במחקר אשר התפרסם לאחרונה ב"מגזין לניתוח מדיניות וניהול", ד"ר מארק אנדרסון מאוניברסיטת מונטנה והכלכלן דניאל ריס מאוניברסיטת קולורדו טענו כי "מחקרים קודמים תומכים בטענה כי מריחואנה ואלכוהול הם מוצרים תחליפיים". על פי מאמרם, העלאת גיל השתייה בארה"ב ל-21 הביא לעלייה בצריכת המריחואנה בגילאים אלו. צריכת המריחואנה צונחת משמעותית בקרב צעירים בהגיעם לגיל 21, בצעד "המצביע על כך שצעירים-בוגרים מתייחסים לאלכוהול ומריחואנה כמחליפים האחד של השני". מחקר אחר מצא כי במקביל לאישור מתן מריחואנה לצרכים רפואיים חלה ירידה במכירות הבירה בארה"ב, וצניחה משמעותית נרשמה גם בקרב "השותים הכבדים". לדברי אנדרסון וריס, ממצאים אלו מעידים כי "כשהמריחואנה הפכה לזמינה יותר, הצעירים שתו פחות אלכוהול, ולא יותר".

נתונים אלו מתיישרים גם עם מחקר קודם של השניים, אשר מצא כי במקביל לכניסתם לתוקף של החוקים המתירים שימוש במריחואנה במדינות וושינגטון וקולרדו, נרשמה ירידה של 13% בתאונות הדרכים במדינות אלו. אחת הסיבות האפשריות לכך היא כי אלכוהול נצרך לרוב מחוץ לבית, מה שמצריך נהיגה בחזרה, בעוד מריחואנה נצרכת לעיתים קרובות בתוך הבית. 

בנוסף, אנדרסון וריס בדקו גם האם תהליך הלגליזציה גרם לעלייה בקרב צריכת המריחואנה בקרב בני נוער. בהתבסס על נתונים אשר נאספו במרכז להתנהגות נוער במצוקה בין השנים 1993 ל-2011, הם זיהו "עדות חלשה" לקשר בין האישור לשימוש רפואי במריחואנה (והפיכתה לזמינה יותר) לבין צריכתה בקרב בני נוער.

צילום: Shutterstock

מארק קליימן, מומחה למדיניות וסמים באוניברסיטת UCLA, אשר השתתף בכתיבת הספר Marijuana Legalization ומייעץ לוועדות ממשלתיות בנושא זה, תיאר לאחרונה את "התרחיש הגרוע ביותר האפשרי" אם תאושר צריכת מריחואנה באופן חוקי. בתרחיש זה, הוא תיאר עלייה בכמות השותים ה"כבדים", עלייה בקטל בכבישים, ועלייה בצריכת המריחואנה בקרב בני נוער. "התרחיש של קליימן הוא אפשרי, אבל מאוד לא סביר", טוענים אנדרסון וריס.

"בהתבסס על העדויות המחקריות שאספנו, אנו צופים כי במדינות וושינגטון וקולורדו נראה כבר בקרוב עלייה בשיעור צריכת המריחואנה בקרב בוגרים – וצניחה בצריכת האלכוהול. כתוצאה מכך, מדינות אלה יחוו ירידה בנזקים החברתיים המשויכים לאלכוהול". הם גם מעריכים כי "לא נראה שינוי מהותי בצריכת המריחואנה בקרב בני נוער", ובסך הכול, להערכתם, "בריאות הציבור תצא מורווחת מאישור השימוש במריחואנה".