כוכב שבתאי: כך בנה איש העסקים בני שבתאי את הונו העצום – כל הדרך מעבודה בקזינו בסווזילנד

בביקורו הראשון בניו יורק כראש ממשלה פגש אריאל שרון את מייקל ג'קסון. שרון אמנם לא היה מעורה בסצנת הפופ העולמית, אבל היה נרגש מהמפגש שהתרחש ב־2001 בארוחת ערב שהתקיימה בביתו של מיליונר יהודי. שמו של המיליונר הוא בנימין (בני) שבתאי, לימים מי שיעמוד מאחורי חברת וייבר, אחת ממפתחות הצ'אטים הסלולריים הגדולות בעידן החדש, שמחליף דורות בקצב אסטרונומי.

– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

בפברואר האחרון, לאחר משא ומתן שלא הבשיל עם פייסבוק, מכר שבתאי את וייבר – שבה החזיק יחד עם אחיו גלעד ובן אחיו עופר – תמורת 900 מיליון דולר לחברת רקוטן היפנית.
המכירה המדוברת והכותרות שהגיעו בעקבותיה הצליחו לסדוק במעט את חומת הדיסקרטיות שעליה מנסים השבתאים לשמור בשנים האחרונות בקנאות. בני המשפחה מתראיינים לעתים רחוקות, ועד למכירת וייבר רק ישראלים מעטים הכירו את שמם. אלא שבחודשים האחרונים השם שבתאי עשה כותרות בעיתונים, שמיהרו לדווח כי בעקבות המכירה ישלשלו לכיסם של בני המשפחה – שהחזיקו ב־%55.2 ממניות וייבר – כחצי מיליארד דולר, וכי עו"ד רפאל רב חן, המקורב למשפחה ומי שהחזיק ב־%12.5 ממניות החברה, יגרוף 112 מיליון דולר.

מקום 57 ברשימת עשירי ישראל. שבתאי | צילום: צילום: סוניה מוסקוביץ, בלוג פוסט

עם כיוון השעון

דרכו המקצועית של בני שבתאי, שנחשב למממן של עסקי המשפחה, רחוקה מלהיות משעממת: הרבה לפני שהפך לאיש עסקים והשתקע בארה"ב, עבד כדיפלומט עבור משרד החוץ הישראלי. עם תום שירותו הצבאי עבד כמאבטח בשגרירות ישראל בפריז, לשם הגיע בעקבות אביו שעבד בשגרירות. "נהניתי מחיי הלילה שם", סיפר לפני שנים אחדות לאתר האינטרנט איילנד קונקשנס, "אבל הייתי מהופנט גם מהאוכל, מהבגדים ומהמוזיאונים". כעבור שנתיים עבר לעבוד כקרופיה (מפעיל) בקזינו בסווזילנד שבדרום יבשת אפריקה ואחרי זמן מה חזר לישראל ועבד בעבודות מזדמנות, עד שהחליט לנסות את מזלו בארה"ב.

מאז שבתאי לא בזבז רגע. כבר בטיסה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות פגש איש עסקים אמריקאי שהציע לו עבודה בחברה שלו, שעוני איסטמן, יבואנית של שעונים זולים מהונג קונג. זמן מה אחר כך, בעת ביקור משותף בתערוכת שעונים בבזל, הודיע לבוס שלו בשעוני איסטמן שהוא מתכוון לצאת לדרך עצמאית, והבטיח לו שלא יתחרה בו. שבתאי עמד בהבטחתו. בבזל רכש 400 שעוני ריימוד וייל יוקרתיים בסכום של 10,000 דולר ומכר אותם בארה"ב לשני לקוחות. "בהתחלה רק רציתי למכור שעונים ולהרוויח כסף", סיפר, "ולא היה לי עניין בשיווק. בתחילת שנות ה־80 עברנו לאסטרטגיה של בניית המותג ריימונד וייל".

ההתחלה היתה פרסום מודעה במגזין ווג ומשם השמים היו הגבול. שבתאי היה המשווק של השעונים השווייצריים בארה"ב עד 2009. לפני כחמש שנים החליטה החברה לשווק את השעונים בעצמה אחרי 33 שנות עבודה עם שבתאי. "אנחנו מודים לבני על שהקים ופיתח את ריימונד וייל בארה"ב", נכתב באתר האינטרנט של החברה.

עולם השואו ביזנס קרוב ללבו של שבתאי; הוא שותף כיום במסעדה האסייתית תאו במנהטן ובתכשיטי די מודולו יחד עם המעצב דינו מודולו. בין הפרזנטוריות של החברה היתה השחקנית קתרין זיטה ג'ונס. בתו ניקול – שחקנית, מפיקה ועל פי האתר האינטרנט שלה גם רקדנית בחגיגות בר מצווה – השתתפה כשחקנית אורחת באחד מפרקי הסדרה "איך פגשתי את אמא". אחד מפרקי הסדרה הישראלית "שגרירות 69" צולם בפנטהאוז המפואר של שבתאי בניו יורק. גם פרק אחד של הסדרה "חוק וסדר" צולם בביתו בניו יורק, ומפיקי הסדרה "סקס והעיר הגדולה" בחנו אפשרות לצלם את אחד הפרקים בפנטהאוז של שבתאי. שבתאי כבר אינו הבעלים של הפנטהאוז בפארק אווניו. ב־2010, כחלק מהסדר הגירושים עם אשתו ואם שני ילדיו, לורי שבתאי, העביר לרשותה את הבית, המשתרע על פני ארבע קומות ו־1,100 מ"ר, ובו שישה חדרי שינה ומעלית פנימית.

-לכל הכתבות, הדירוגים והעדכונים: עשו לנו לייק בפייסבוק

כל הודעה זהב

אבל עסקי השעשועים הם רק שעשוע צדדי. בני ואחיו גלעד מעורבים בתחומים נוספים. גלעד שבתאי עוסק בשיווק ובכריית זהב ויהלומים. לפני כשנה עלה שמו לכותרות בזימבבואה כששני שוטרים מקומיים בסיוע איש עסקים אפריקאי הורשעו בניסיון לסחוט ממנו 20 אלף דולר. השוטרים תבעו משבתאי את הכסף אחרי שלטענתם הוא סגר את מכרה הזהב שלו במדינה מבלי לשלם לעובדים את משכורותיהם. הם איימו שיעצרו אותו בלובי בית המלון שבו שהה אם לא ישלם להם את הסכום הנ"ל. איש עסקים מקומי הציע עזרה, הפחית את הסכום ל־12 אלף דולר, שילם את הכסף לשוטרים וקיבל מאוחר יותר את הכסף משבתאי. שבתאי מיהר לדווח למשטרה שעצרה את השלושה.

שבתאי. מהשגרירות בפריז לאקזיט עם וייבר | צילום: יח"צ

בני וגלעד שבתאי היו גם הבעלים של חברת טלגייט, שעסקה בהעברת קול ונתונים על גבי רשתות טלוויזיה בכבלים וטלפוניה. בינואר 2000 נמכרה טלגייט לחברת טריון של זכי רכיב. משפחת שבתאי הרוויחה מהעסקה 150 מיליון שקל ושנה אחר כך הפסיקה טריון את פעילותה של טלגייט. ב־97' השקיעה המשפחה בחברה ארית, שייצרה באמצעות החברה הבת רשף טכנולוגיות מרעומים אלקטרוניים לשוק הצבאי. שש שנים אחר כך, עם הפסדים צבורים בסכום של 124 מיליון שקל, נמכרה ארית ליו"ר החברה שמואל מאירסון ולסמנכ"ל הכספים רן אקהאוס תמורת הסכום הסמלי ארבעה דולרים ו־%20 מהדיווידנדים למשך עשר שנים. ברבעון האחרון של 2013 הרוויחה ארית כ־300 אלף שקל. חברה נוספת של בני המשפחה בשם איימש, שהציעה שירותי שיתוף קובצי מוזיקה בין גולשי האינטרנט, פעלה בשנותיה הראשונות בתחום האפור, כמו נאפסטר, ורק ב־2004 הגיעה להסכם פשרה עם איגוד חברות התקליטים האמריקאי, שעל פיו איימש שילמה 4 מיליון דולר לאיגוד והפכה את התוכנה לחוקית. טלמון מרקו, מנכ"ל וייבר, הוא ממייסדי איימש.

וייבר, שהוקמה לפני ארבע שנים ונרשמה בקפריסין, צברה תוך זמן קצר 300 מיליון משתמשים רשומים, בעיקר במזרח אירופה, רוסיה, דרום אמריקה וניו זילנד. לחברה 120 עובדים, רובם בקפריסין ובבלארוס, ורבע מהם עובדים בישראל. שבתאי, המקורב לשרי ביטחון ישראלים ושוהה בישראל לעתים קרובות, רכש שבועיים לאחר המכירה של וייבר קומה שלמה במגדלי נאמן וי.איי.פי בצפון תל אביב תמורת 30 מיליון שקל.