כיצד ישפיעו תוצאות הבחירות בצרפת על תעשיית הפינטק האירופאית?

כבנקאי השקעות לשעבר ושר הכלכלה, הפיננסים והתעשייה, אפשר להגיד בביטחה כי מקרון יעמיד את תעשיית הפיננסים בחזית סדר העדיפויות שלו. עם מדיניות כלכלית חזקה שעולה מהמניפסט שלו לניהול מדינה באותה הדרך שאולי מנהלים עסק, יוכלו להיות יתרונות, וכמובן גם חסרונות.

לפי ההערכות, חברות הפינטק עומדות להיות חלק משמעותי מעתיד עולם העסקים, והיכן שהשחקנים המסורתיים אולי ייאלצו להתאים את עצמם או לצאת מהמשחק, סטארט-אפים טכנולוגיים ישגשגו. תחת הממשל הנשיאותי של מקרון, צרפת אולי תוכל לעקוף מדינות כמו בריטניה בתעשיות כמו זו.

במניפסט שלו, מקרון הבטיח השקעה ציבורית בגובה 50 מיליארד אירו עבור פעולות סביבתיות, תוכניות מקצועיות לשוליות, תשתיות ציבוריות וחדשנות דיגיטלית. טכנולוגיות פיננסיות כבר ממומנות על ידי אנשי הון סיכון או משקיעים פרטיים שלהוטים לפתח חדשנות בבנקאות, לכן קשה להגיד איזו השפעה תהיה לכך על תעשיית הפינטק. אך יתכן וסטארט-אפים קטנים יותר יוכלו לשגשג מהר יותר מהמצופה עם סיוע של מזומנים נוספים.

בראיון שערכתי לפני הסבב השני של ההצבעה לבחירות בצרפת, עם הנשיא המנהל של שירות הבנקאות ברשת Yomoni, סבסטיאן ד'אורננו, והמנכ"ל מורטאזה אסא-סייד, העלינו את השאלה האם זה יהיה טוב יותר אם חברות פינטק B2C (Businees to Consumer) לא ימומנו באופן פרטי. "כיצד חברות פינטק יוכלו להישאר אמינות אם הן יבקשו תחרות הוגנת ופתוחה בעוד שהן ירוצו למדינה בשביל לקבל מימון?", אמרו השניים. שאלות אחרות שהועלו היו: "אילו תכונות צריך סטארט-אפ להשיג בשביל מימון כזה?", ו"האם קרנות ההון סיכון יותר מתאימות לבצע את ההחלטה הזו מאשר הממשלות?".

מנכ"ל חברת הפתרונות העסקיים בפינטק Kantox, פיליפ גליס, מאמין כי יש יתרונות למימון של הסקטור הציבורי. "ישנה הזדמנות עצומה כאן להעלות את היעילות ולהפחית עלויות על ידי מודרניזציה, שיתוף והפיכת מערכות להדדיות ברחבי הפקידות הציבורית. לכן, במקום להשקיע בפינטק, הממשלה צריכה להפוך ללקוחה ולרכוש פתרונות מחברות פינטק", הסביר גליס.

האם נראה בקרוב "אקסודוס המוני" של חברות פינטק עוברות לצרפת? | צילום: fotolia

יחד עם זאת, האם נראה גל של מקצוענים פיננסיים שיעברו מבריטניה, שנחשבת לבירת הפינטק האירופאית, לצרפת? במרץ השנה, כאשר ברקסיט יצא לדרך, פקידים צרפתיים בלונדון חיפשו אחר חברות טכנולוגיות ופיננסים. חודש קודם לכן, מקרון נפגש עם ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, כדי לעשות את אותו הדבר. הוא אמר אז לכתבים כי הוא מתכוון "לבצע כמה פעולות כדי להשיג אנשים במחקר ותחומים רבים אחרים שעובדים כאן שיעברו כולם לצרפת… אני רוצה בנקים, טאלנטים, חוקרים, אקדמיות וכולי".

מנכ"ל קבוצת PPRO הבריטית שעוסקת בתחום התשלומים, סימון בלאק, לא היה מופתע מההצהרה הזו וציין כי בריטניה חזתה את "האקסודוס ההמוני" הזה כבר זמן מה, אם זכויות הדרכונים לא היו תואמות. "רבות מחברות הפינטק שנמצאות תחת רגולציה של הרשות הבריטית לניהול פיננסי, בוודאי יעברו למדינות כמו לוקסמבורג, אירלנד ומלטה וגם לצרפת, שתהפוך לפשוטה את תהליך הבקשה של חברות פינטק לרישיונות ל-PI וכסך אלקטרוני. לכן, 2017 תהיה השנה שתסמן את תחילת היציאה של הפינטק מבריטניה".

"אנחנו כחברה", הוסיף בלאק, "עשינו החלטה בשנה שעברה להתחיל את התהליך של העברת המטה שלנו ללוקסמבורג, במטרה להתאים את עצמנו לרגולציות של האיחוד האירופאי. זה יעלה לנו עוד מיליון פאונד בשנה לשמור על הרישיונות מהרגולציה, להקים ולהריץ את המשרד בלוקמסבורג ולגייס צוות, לפני שבריטניה תעזוב רשמית את האיחוד האירופי. אבל זוהי עלות חיונית כעת".

לצד זאת, לפי שר הדיגיטל הצרפתי אקסל למייר, בעוד שההשקעות בסטארט-אפים בריטיים נפלו, השקעות בטכנולוגיות צרפתיות עלו ב-71% מינואר לספטמבר בשנה שעברה. "ברבעון השלישי של 2016 לבדו, המימון שקיבלו סטארט-אפים צרפתיים הגיע ל-857 מיליון אירו, כפול מהכמות שהושקעה בגרמניה וכמעט כמו הכמות שהושקעה בבריטניה (919 מיליון אירו)", חשף למייר בראיון לביזנס אינסיידר.

אמנם צרפת נחושה ועקשנית להצליח בכוחות עצמה, אך אם חברות הפינטק הבריטיות יקשיבו למקרון, בריטניה שלאחר הברקסיט בקרוב כבר לא תהיה מרכז פינטק.