כך משפיע הביקוש הגובר לסוללות על שוק האנרגיה העולמי

שוק אחסון האנרגיה צובר תאוצה ברחבי העולם. עלות התחרותיות הגוברת של מקורות אנרגיה נטולי פחמן, בשילוב עם שיפור הטכנולוגיה ומדיניות ממשלתית ידידותית יותר לסביבה, גורמת לעלייה דרמטית בביקוש לסוללות, הן בתחבורה והן במגזרי השירותים. אבל עד כמה גדול צפוי להיות הבאזז? 

בבלומברג ניו אנרג'י ופיננסים צופים כי שוק אחסון האנרגיה העולמי יגדל במצטבר ל-942GW עד שנת 2040, תוך שהוא מושך סכום השקעות עצום של כ-620 מיליארד דולר. זה הגיוני, בהתחשב בכך שמשלבים בין טחנות הרוח ואנרגיה סולארית, קיבולת הייצור צפויה לעלות על המחסור בגז טבעי שיגיע זמן קצר לאחר 2040 – על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA). תחנות האנרגיה המתחדשת, אשר מייצרות חשמל לסירוגין (השמש לא תמיד זורחת והרוח לא תמיד נושבת), ידרשו אחסון נאות כדי להפוך אותן לברות-קיימא מבחינה כלכלית.

שטחי אחסון לסוללות ליתיון-יון | צילום: shutterstock

זה לא אומר כלום על שוק הרכבים המופעלים על ידי סוללות חשמל (EVs), לגביו הצי העולמי התרחב בקצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 52% במהלך 5 השנים האחרונות. שיעור זה צפוי להגיע לרמה של כ-25% בין 2018 ל-2025. כיום יש כיום כשלושה מיליון רכבים חשמליים על הכביש, וכ-1.2 מיליון מהם נמכרו ב-2017. מדובר בכ-1.5% מכלל מכירות הרכב בשנה שעברה.

קרב מעצמות

סין, ארה"ב, הודו, יפן, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, דרום קוריאה ובריטניה מובילות את שוקי אחסון האנרגיה, יחד הן יחזיקו בשני שליש מתוך הקיבולת עד שנת 2040.
השחקנים העיקריים הפועלים בשוק אחסון האנרגיה הסולארית כוללים את ABB (שוויץ), LG Chem (דרום קוריאה), NEC (יפן), Panasonic (יפן), Samsung SDI (דרום קוריאה), AEG Power Solutions (הולנד), ג'נרל אלקטריק (ארה"ב), היטאצ'י (יפן), סימנס (גרמניה) וטסלה (ארה"ב). פריסת שטחי אחסון האנרגיה שלהן וגם כמות ההשקעות, ממשיכות לעלות.

לא מספיק תחרותי

המכשול הגדול ביותר עבור אחסון הסוללות הוא העלות. הטכנולוגיה יקרה מדי, ומתקני האחסון עדיין לא פרוסים בפרויקטים בקנה מידה גדול. נכון לעכשיו, העלות של סוללות ליתיום-יון עבור מקורות המספקים אנרגיה לרשת, ומשמשים כאשר הרשת זקוקה לאנרגיה מהר – יחידות peaker – עולות בין 282 ל-347 דולר ל"מטר" וואט. לשם השוואה, מחזור העלות של גז טבעי ביחידות peaker עולה ל-175 דולר ל"מטר" וואט. עלויות אחסון ל"מטר" וואט – מערכות אשר מושכות כוח מן הרשת – יכולות להגיע לעלות של בין 800 ל-1,000 דולר ל"מטר" וואט. זה כמעט לא תחרותי ברוב התחומים.

לכן, בעוד העלויות כבר יורדות, תפיסות של מחירים גבוהים בקרב מקבלי ההחלטות הן מכשול מתמיד להשקעה. לרבים יש רעיונות מיושנים לגבי מחיר המערכות, בהנחה שהסוללות עדיין עולות כמו שהן עלו לפני כמה שנים, או אפילו לפני חצי שנה.
היעדר תקינה ומדיניות רגולטורית מיושנת – שתי סוגיות שניתן לצפות לראותן עם כל טכנולוגיה מתפתחת – בולטות אף הן.

אבל בזמן שהסוללות ממשיכות לחדור לתוך שוק האנרגיה, אנו יכולים לצפות מהשווקים ומהתקנות להסתגל. קנה המידה ימשיך להוריד את המחירים, ומחיר נמוך ימשוך השקעות נוספות. ירידות השערים שהציגו המשתתפים בתעשייה משתנות במידה ניכרת, אך עלויות הליתיום-יון צפויות לרדת עד ל-36% במהלך חמש השנים הקרובות. ובמהלך עשרים השנים הבאות? העתיד נראה בהיר עבור אחסון האנרגיה, ועכשיו הוא מובל על ידי ליתיום-יון.