|
איילין לי בהתה במייל שהיה בתיקיית הטיוטות שלה במשך כמעט חודש, לא בטוחה מה לעשות. קיץ 2017 היה עונה אכזרית להון סיכון. חברה אחת מסן פרנסיסקו, ביינרי קפיטל, התאדתה, כששותף התפטר בעקבות האשמות על הטרדה מינית. האשמות לגבי התנהגות מינית שאינה הולמת או רומנים עשויות לגרום בקרוב לשותפים מייסדים של שתי חברות נוספות – 500 Startups וחברת המולטי־מיליארדים DFJ – להתפטר.
עמק הסיליקון ניצב בפני יום הדין, סנונית ראשונה של metoo#, חודשים לפני שהתופעה התפוצצה בהוליווד.
מימין: קריסטן גרין, אן מיורה־קו ואיילין לי. משקיעות הון סיכון שמובילות שינוי | צילום: TechCrunch flicr
במהלך אותו חודש לי, משקיעה ותיקה בקרנות הון סיכון שהגיעה למקום ה־97 ברשימת המידאס שלנו השנה (מנהלי ההון סיכון הטובים בעולם), החליטה לקחת סיכון. במכתב שלה פנתה ל־23 נשים שאותן כינתה "מועדון ארוחת הבוקר" – רובן חברות בתפקידי שותפות בקרנות. היא הציעה להן לחבור כדי לסייע לנשים להיכנס לתעשיית ההון ולהתקדם בתוכה.
הכתבה מופיעה בגיליון יוני 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
"אני חושבת שכולנו מרגישות אותו דבר – שהדברים שהודגשו בזמן האחרון במאמרים, בנוגע לדינמיקת הכוחות בין המינים, הטרדות והמחסור של נשים בקרנות – הם פשוט לא בסדר", כתבה. "יש לך חלון הזדמנויות לנסות ולחשוב על שינויים כדי לשפר את התעשייה שלנו".
לי, 48, שילמה את חובה לתעשייה המונעת על ידי מערכות יחסים. במשך 13 שנה עבדה ב־Kleiner Perkins Caufield וב־Byers, לפני שייסדה את קרן קאובוי ב־2012. רק לאחרונה נכנסה לטופ של קרנות ההון סיכון והיתה בעיצומו של גיוס קרן שנייה, בשווי 60 מיליון דולר.
ההחלטה שלה להוביל רגע אקטיביסטי שכזה היתה עלולה להוות סיכון מקצועי משמעותי. אבל היא החליטה שאם לא תדבר ברגע הזה, לעולם לא תוכל. היא לחצה על "שלח" ב־31 ביולי, קצת אחרי 23:00 בלילה. 30 דקות מאוחר יותר הגיעה התגובה הראשונה לאינבוקס שלה מג'ס לי, סקויה קפיטל, שהפכה לשותפה תשעה חודשים קודם לכן. "אני איתך. בואי נעשה את זה", ענתה. "תודה שאת מובילה את ההסתערות, איילין. אשמח לעזור לארגן/לארח/להיות העבד הלוגיסטי שלך". אחת אחרי השנייה השיבו 20 הנשים הנוספות ברשימה בצורה דומה.
השקעות בטכנולוגיה היא אחת התעשיות הכי מוכוונות גברים בארצות הברית. מספר השותפות בקרנות אף ירד בעקבות התפוצצות בועת הדוט.קום וצנח מ־10% ב־1999 ל־6% ב־2014, לפי סקר שערך בבסון קולג'. המספר שב ל־9% בימינו, אבל ב־74% מקרנות ההון האמריקאיות אין נשים בעמדות של קבלת החלטות. ב־53% מהקרנות הגדולות אין נשים משקיעות בכלל. אם הקבוצה של לי תצליח למצוא דרך להשפיע לטווח ארוך על הרשת החברתית הגברית הזאת, היא תוכל לשמש מודל לתעשיות נוספות מסביב לעולם.
ויש ליוזמה הזו סיכוי. יחד עם לי, ארבע מהנשים באימייל המקורי הן ממשקיעות ההון סיכון החזקות בעולם: אן מיורה־קו (מספר 55 ברשימת מידאס של השנה שעברה), קריסטן גרין (מספר 77) ותרזיה גואו (מספר 89). ומופיעות שם גם נשים בדרכן למעלה, כמו ג'ס לי מסקויה, רבקה קאדן מיוניון סקוור ושרה טוול מבנצ'מרק. אלופות של קפיטליזם יזמי ושוק חופשי, הנשים האלה יודעות שאם הן יתפסו פיקוד – אם באמצעות הקמה של יותר חברות על ידי נשים או מנטורינג של משקיעות – אי אפשר יהיה להתעלם מהן. הפגנה נגד מבנה הכוח אולי תייצר חדשות ליום אחד, אבל כדי להוביל שינוי לאורך עשורים, הן צריכות להפוך בעצמן למבנה הכוח.
"שעות הקבלה"
קבוצת All Raise מונה כעת 36 נשים, והעניקה לפורבס גישה מלאה, בזמן שהן מנסות לכתוב מחדש את ספר הכללים של התעשייה. המטרה המוצהרת שלהן היא להכפיל בעשור הקרוב את מספר הנשים בתפקידי שותפות בקרנות הון סיכון ולהגדיל את מספר המייסדות בקרנות הון סיכון מ־15% ל־25% בתוך חמש שנים. אול רייז כבר שימשה כיד הנעלמה מאחורי שני מאמצי הגיוון המגדרי הגדולים ביותר בתעשיית הטכנולוגיה בחודשים האחרונים: סדרת המנטוריות "שעות הקבלה של הנשים המייסדות" ו"מייסדים למען שינוי" – התחייבות מצד 700 סטארט־אפים לגיוון מגדרי, בהשתתפות מיליארדרים, כמו מייסד אינסטגרם, קווין סיסטרום, ומנכ"ל דרופבוקס, דרו האוסטון.
איילין לי. הכל התחיל במייל אחד | צילום: TechCrunche flier
שני סטארט־אפים כבר השיגו מימון בזכות אול רייז. שירות לחיסכון לקראת השכלה בשם CollegeBacker גייס 75 אלף דולר הודות לפגישה באירוע של "הנשים המייסדות". Agentology, יצרנית תוכנה בתחום הנדל"ן, גייסה 12 מיליון דולר בסיבוב שהובילה אול רייז. ובאמצעות מאגר מידע פרטי של נשים מתעניינות מקרב מנהיגות התעשייה הטכנולוגית – עשרות נשים ברשימה שגדלה כל הזמן – הקבוצות האלה לא רק נוזפות בחברות על כך שהן לא מעסיקות מספיק נשים, הן פועלות כחלק מהשינוי.
כמו חברת השמה
אחרי חודשים של חשאיות, חברות אול־רייז יוצאות לאור. כשמלינדה גייטס סקרה את התעשייה כדי לראות למי יש התוכניות המבטיחות ביותר לגיוון העובדים, אול רייז משכה את תשומת ליבה. הקבוצה נמצאת בקשר עם המשרד הפרטי שלה, Pivotal Ventures, כדי למסד את התמיכה שלה. אול רייז קיבלה התחייבויות על סך שני מיליון דולר מתומכים דומים כמו בנק סיליקון ואלי.
הארגון, שפועל בעצמו כמו סטארט־אפ, ניצב בפני סיכונים כשהוא נשען על ההצלחה המוקדמת שלו. החברות המתנדבות בו יצטרכו לצמוח בזהירות ולהימנע מבזבוז, בזמן שהן עובדות בתוך תעשייה הידועה בהתנגדותה לשינויים. אם הן יצליחו, לחברות אול רייז תהיה ההזדמנות לא רק לפקוח את עיני התעשייה שבתוכה הן פועלות, אלא גם להוביל למהפכה משמעותית בעולם העסקים האמריקאי, שבו, למרבה הפלא, רק 6% מהחברות הנסחרות ציבורית מונהגות על ידי נשים.
בפגישה של אול רייז בפברואר האחרון בסן פרנסיסקו, מדהא אגרוול ממהרת להודות לשותפה שלה להנחיה, משקיעת ההון סיכון מאהא אברהים, שותפה בכנען, שמשקיעה מתוך קרן של 800 מיליון דולר.
במשך למעלה מארבע שעות אגרוול ו־92 נשים נוספות שמעו סיפורים מאברהים, איילין לי, מיורה־קו ואחרות, שכיסו את כל הנושאים האפשריים, למשל איך לדבר בישיבת שותפים ואיך לעבור חברה. אגרוול, מנהלת מדרג ביניים ברד פוינט ונצ'רז, זורחת מהתרגשות כשהיא מתכננת לשחזר את הרשת החברתית של אול רייז עם נשים בדרג המקצועי שלה, בתפקידים זוטרים יותר. "כל הנשים הבכירות האלו עשו כל כך הרבה מהעבודה הקשה למעננו", היא אומרת.
באמצעות הנטוורקינג באירועים כאלה, אול רייז יוצרת מערכת תמיכה לנשים כמו אגרוול, מערכת שלא היתה חלק מהנוף בעולם ההון סיכון. השותפה לשעבר בגוגל ונצ'רז, שאנה טלרמן, החזיקה מעמד רק שנתיים במועדון של הבנים. "ישבתי בישיבת השותפים הראשונה שלי ומיד הרגשתי שמשהו לא בסדר", היא אומרת. טלרמן עזבה והקימה את Modsy, סטארט־אפ לעיצוב הבית. היא לא מעלה בדעתה לחזור לעולם ההון סיכון, אלא אם חברות יתחילו לשנות את היחס בין מספר המועסקים למספר המועסקות.
המאבק למען תעסוקת נשים אינו רק בעיה של ההון סיכון. בהייטק נשים עוזבות את הקריירה שלהן פי שניים מאשר גברים, ו־56% עוזבות כשהן מגיעות לדרג הביניים, לפי סקירה של הרווארד ביזנס ריוויו (HBR).
ב־2015 אמר המיליארדר משקיע ההון סיכון מייקל מוריץ בהתבטאות אומללה, כי חברות ישמחו לשכור נשים, אבל אין מועמדות ראויות. "אנחנו לא מוכנים להנמיך את הסטנדרטים שלנו".
הנשים באול רייז לא קונות את הקביעה הזאת והן פועלות בעניין. קבוצת עבודה, שכוללת את מיורה־קו ואת סטפני פלמרי מאנקורק קפיטל, חברה עם נכסים בשווי 305 מיליון דולר, בנתה מאגר חשאי של נשים מנהלות מחוץ לתעשיית ההון סיכון, שמתעניינות באפשרות להפוך למשקיעות. קבוצת העבודה מנטרת גם משרות פנויות. הקבוצה קיבלה כבר הצעות מעשר חברות והציגה 25 נשים מהרשימה. "אנחנו מסלקות את הטענה 'אנחנו לא יודעים את מי לשכור'", אומרת רבקה קדן, שותפה בסקוור ונצ'רז, חברה ניו יורקית שהיתה מהראשונות שהימרו על טאמבלר וטוויטר.
בלי כסף מגברים לבנים
דרך נוספת להוביל שינוי היא באמצעות הלקוחות. במקדונלד'ס לא שינו את התפריט עד שהלקוחות לא דרשו אפשרויות בריאות יותר בתמורה לכסף שלהם, מציינת ג'ני לפקורט, שותפה בפריסטייל קפיטל, חברת השקעות בחברות בתחילת דרכן עם נכסים בשווי 230 מיליון דולר.
בהון סיכון הלקוחות הם היזמים שמקבלים את הצ'קים, ואול רייז מיהרה לעודד אותם לשנות את סדרי העדיפויות שלהם. בחודש ינואר לפקורט ואיילין לי התחילו לגייס מייסדים כדי שידברו באופן פומבי על החשיבות של העסקה מגוונת, נציגות נשית בדירקטוריונים ובגופים מממנים. במהלך השבוע של 18 במרץ, למעלה מ־400 יזמים הציפו את הרשתות החברתיות בתמונות בשחור־לבן, שבהן הצהירו על תמיכתם, כולל המיליארדר בריאן צ'סקי, המנכ"ל של Airbnb, ו־וורבי פארקר, המנכ"ל השותף של ניל בלומנטל.
התוצאות היו מיידיות. ב־Patreon, האתר הלוהט למימון המונים של אמנים, ביקש המנכ"ל ג'ק קונטה מהמשקיע האחרון שלו, Thrive Capital, לוותר על מקום בדירקטוריון לטובת דירקטורית עצמאית שתגביר את הגיוון. ב־Thrive הסכימו, והתפקיד הוצע לגולי שייקהולסמי, המנהלת של שיקגו פבליק מדיה. באפליקציה הפופולרית למדיטציה, Headspace, המנכ"ל ריץ' פירסון הודיע שלא יגייס שוב כסף מחברה שמנוהלת על ידי גברים לבנים.
ההתחייבות של הדספייס היא יריית אזהרה. אבל כל השותפים של אול רייז – קפיטליסטים בליבם – יודעים שאין דרך יעילה יותר לעורר מוטיבציה מאשר פחד. בלי שותפות מגוונת, הם טוענים, המשקיעים מסתכנים בכך שהם יפספסו את קתרינה לייק הבאה, המייסדת של חברת האי־קומרס Stitch Fix. לייק זכתה לשבחים, כשהגיעה להכנסות של מיליארד דולר והנפיקה את החברה שלה על אף שגייסה רק 43 מיליון דולר מהקרנות. היא אומרת שלא הכל היה בכוונה, ושבשמחה היתה מגייסת עוד כסף. הבעיה היתה שאף אחד לא הציע לה. "בואו נהיה כנים, זה היה מצב שנכנסתי אליו בעל כורחי והפקתי ממנו את המיטב", היא אומרת.
עסקים המנוהלים על ידי נשים הם אחד הפלחים הצומחים במהירות הרבה ביותר בעולם היזמות. בין 2007 ל־2016 מספר העסקים בבעלות נשים צמח ב־45%, לפי דוח של אמריקן אקספרס. אבל נשים עדיין נהנות מנתח מוגבל מאוד בעוגת ההון סיכון.
סטארט־אפים שהוקמו בשותפות עם נשים מייצגים רק 15% מההון שגויס בשנה שעברה, לדברי PitchBook. מחקר של הרווארד מ־2014 בדק מה קורה כשנשים וגברים מציעים בדיוק אותה הצעה כדי לקבל מימון: סביר יותר שגבר יזכה להשקעה.
אחד הפתרונות של אול רייז הוא לפגוש את המייסדות בשלב מוקדם ככל האפשר ולהציע להן תמיכה במהירות. הפעולה הפומבית ביותר עד כה היתה, כאמור, סדרת המפגשים הפופולרית, "שעות הקבלה של הנשים המייסדות", שמחברת בין יזמיות למשקיעות בפגישות אחת על אחת, כדי לחלוק חששות מעולם הסטארט־אפים וטיפים לגיוס כספים. מאז נובמבר שעות הקבלה אירחו אירועים בניו יורק, בוסטון, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו (פעמיים). בשני האירועים הראשונים נרשמו למעלה מ־800 נשים ל־80 המקומות שהוצעו.
המס על המגדר
כשחברות אול רייז ענו לאימייל המקורי של איילין לי, הרווי ויינשטיין עדיין שלט בהוליווד ומאט לאואר עדיין הגיש את חדשות הבוקר של רשת NBC. בזמן שתעשיות הבידור והתקשורת מבינות את דפוסי ההטרדה והסקסיזם המוטמע בהן, באול רייז כבר היו כמה צעדים קדימה.
בחודש מרץ כמה מחברות הארגון הרצו בפני השותפים – המוסדות והמשקיעים שמשקיעים בקרנות הון סיכון – כיצד ליצור תוכניות מגוונות מגדרית בעצמם. הן הקימו מפגשי וידאו לשעות הקבלה, כך שמייסדות בכל מקום יוכלו לקבל גישה לתמיכה הזו. בסתיו הן מקוות לארח ועידה גדולה לנשים בכל התפקידים בהון סיכון.
בינתיים הן מתנדבות אחרי שעות העבודה, אבל כדי לשרוד, אול רייז תצטרך להתפתח. השחיקה היא חשש של ממש כשאנשים עובדים במה שמרגיש כמו עבודה שנייה, במה שמייגן מקווין (ספארק קפיטל) מתארת בתור "מס המגדר". עם התמיכה של בנק סיליקון ואלי ומלינדה גייטס, בינתיים שני מיליון דולר ועוד בדרך, אול רייז מתכננת לשכור מנהלת וצוות במשרה מלאה. ועדת ניהול עם אחריות מוגדרת תאפשר לחלק מהנשים, כמו איילין לי וג'ס לי, להוביל את המאמצים הקבוצתיים, בזמן שנשים אחרות יוכלו לקחת על עצמן תפקידים פחות מחייבים.
כפי שקרה בתעשיות אחרות, ההצלחה תהיה הדרגתית. פורבס יצר קשר עם 125 שותפים ב־50 קרנות הון סיכון שמנוהלות על ידי גברים. ביקשנו לשמוע את דעתם על תוכניות גיוון בהעסקה. רובם לא ענו, אבל מנהלים מ־20 חברות השיבו לנו. "לא כל שותף חדש חייב להיבחר כדי לגוון את מצבת העובדים שלנו, אבל אנחנו מתייחסים למגוון בכל דיון על כל מועמד", אומר המייסד השותף של לינקדאין, רייד הופמן מגריילוק פרטנרס.
הנשים באול רייז בטוחות שההשקעות המוצלחות שלהן ידברו בשם עצמן, במגזר שניזון מתשואה. כדי לנצח, הן עושות את זה ביחד – מנטאליות חדשה עבור נשים שעד עכשיו הצליחו בכוחות עצמן. "אני קפיטליסטית. אני רוצה לזכות בעסקאות הטובות ביותר. אני רוצה שהחברה שלי תבצע את העסקאות המוצלחות ביותר", אומרת אמילי מלטון, שותפה ב־DFJ. "אבל חוץ מזה אני גם רוצה לראות את הקולגות הנשים שלי זוכות ומצליחות, כי אני חושבת שזה יתרום לכולנו".
הכתבה מופיעה בגיליון יוני 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
