מאוחדת מציגה: מודל הרפואה ההיברידית

BrandVoice

"רפואת הקהילה בישראל מאוד מתקדמת – כבר 25 שנה יש לכל מטופל תיק אישי ממוחשב", מסביר ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה של קופת חולים מאוחדת, המשמש מזה 6 שנים בתפקידו. "החזון של מאוחדת הוא להגיע למצב שבו הרפואה אינה מסתיימת ביציאה מהמרפאה, רפואה שבה 'הזירה הביתית' הופכת לחלק מזירת הטיפול בקהילה. זאת על ידי שילוב טכנולוגיות חדשות של רפואה דיגיטלית שפותחו יחד עם חברת American Well מבוסטון ארצות הברית, עם רפואת הקהילה החזקה והזמינה של מאוחדת. כך נוצר מודל חדשני בעולם כולו, רפואת קהילה אחרת – רפואה שתגביר את הקשר של המטופל עם הרופא, תנגיש את השירות הרפואי ללקוחות ותייצר חווית שירות חדשה".

"הרעיון הוא לקחת את הרפואה הדיגיטלית, להתאים אותה לציבור הישראלי ולשלב אותה בתוך רפואת הקהילה המאוד מפותחת", אומר ד"ר מוסינזון, שלפני שהגיע למאוחדת עבד במשך 18 שנים במכבי. "כך לשלב בין שני השירותים ולשדרג את השירות שמקבל המטופל. קראנו למודל – 'רפואה היברידית'".

מרפאה של מאוחדת. "הדיגיטל חייב להשתלב כחלק מהרפואה הקהילתית"

לדברי מוסינזון, הנהלת מאוחדת החליטה בצעד אמיץ וחשוב לדבוק בחזון הדיגיטלי וכך פותח המודל בעזרתם הרבה של אנשי המחשוב ומערכות המידע של הקופה, בחשיבה על איכות הרפואה, לא כמוצר שיווקי ולא כמוצר טכנולוגי בלבד.

"מהר מאוד הבנתי שהדיגיטל חייב להשתלב כחלק מהרפואה הקהילתית הקיימת. זה לא מה שקורה למשל בארצות הברית, שם מול המטופל נמצא רופא כלשהו אקראי, לא הרופא האישי שלו. אצלנו הקפדנו שגם בביקור הדיגיטלי הוא יטופל על ידי הרופא האישי שלו המכיר אותו ועם התיק הרפואי האישי שלו – בשלב זה מדובר ברופאי משפחה, ילדים, נשים, פנימיים ורופאי עור, ובהמשך הוא יורחב לתחומים נוספים", מפרט ד"ר מוסינזון.
בהרצאותיו על הרפואה ההיברידית מול רופאי המרפאה, מפיג מוסינזון את חששות הרופאים שהדיגיטציה תפגע באיכות השירות הרפואי שלהם ובטוח כי ההיפך הוא הנכון והדיגיטציה בשילוב עם רפואת הקהילה דווקא תשפר את איכות הטיפול ואת איכות הרפואה.

הטכנולוגיה כבר כאן

"אחד החסרונות של הרפואה הקיימת הוא שברגע שהמטופל עוזב את המרפאה, לרופא אין יכולת לדעת מה קורה אתו בהמשך", מסביר ד"ר מוסינזון. "המודל ההיברידי מאפשר גם מעקב אחרי חולים כרוניים, שלא חייבים להגיע למרפאה לשם כך. גם במקרים אקוטיים – איך הגרון נראה אחרי שלושה ימים או הפצע ברגל וזאת בשיחת וידאו מהבית. הרעיון נותן פתרון להרבה חולים על רקע הצריכה ההולכת וגדלה של שירות רפואי, דבר שיוצר עומס גדול על המערכת, אל מול המחסור הנרחב בכוח אדם רפואי – רופאים ואחיות בעיקר".

יתר על כן, הציבור והרופאים מוצפים היום במידע, בטכנולוגיות חדשות שמגיעות בקצב מסחרר, במאמרים ומחקרים שמסתובבים ברחבי האינטרנט, יש היום מאגר מידע עצום, דבר שעלול לגרום לטעויות בטיפול. ובארצות הברית למשל, טעויות רפואיות הן גורם התמותה השלישי ברמתו במדינה.

חנה שילדר, ראש מטה חטיבת הרפואה במאוחדת מגבה את דבריו של ד"ר מוסינזון וטוענת כי "הטכנולוגיה כבר כאן, מחקרים מראים כי 90% מהציבור מחפש מידע ברשת על רפואה, 78%־94% מוכנים לשתף מידע רפואי אישי ברשת. הציבור היום חכם יותר, רוצה שירות מהיר, שנהיה עבורם כאשר הם צריכים. צריך להשקיע יותר כדי לשמר אותם. הציבור מוכן".

חשוב לציין, כי במאוחדת קיימת כבר פעילות דיגיטלית – החל מבקשות הפנייה לרופא, דרך קבלת מרשמים לתרופות ועד תקשורת דיגיטלית עם הרופא האישי בתהליך של בדיקות שתן וסוכר. "הערך המוסף החדש הוא הביקור הדיגיטלי. הרעיון הוא לחבר את כל היתרונות הדיגיטליים עם התיק הרפואי האישי ועם הרופא האישי, כחלק ממערך כולל של טיפול. זה לא כמו שבבנק סוגרים סניפים והקהל המבוגר נותר ללא פתרון. אצלנו, מי שרוצה או צריך יכול להגיע לרופא באופן פיזי ומי שרוצה יוכל לקבל את השירות בערוצים האחרים. זו רפואה טובה יותר", אומר ד"ר מוסינזון.

"המערכת גם קלה מאוד לתפעול הן לרופא והן למטופל", מסבירה שילדר. "כמה פעמים קורה שהמטופל יוצא מחדר הרופא כשהוא לא כל כך מבין מתי הוא אמור לקחת את התרופה שנתנו לו או לא יודע כמה זמן ייקח עד שיחלים? אנחנו בעצם פותחים בפניו אפשרויות חדשות לתקשורת עם הרופא האישי, שיהיו זמינות גם לאחר שנבדק באופן פיזי".

גם מבחינת הרופא, צורת העבודה הזאת יכולה להועיל. "הרופא יכול לזמן את המטופל לביקור במרפאה אם הוא רואה שהוא צריך לבדוק למשל את הבטן הכואבת שלו", מסביר ד"ר מוסינזון.

בנוסף לכל אלו, במאוחדת כבר מציידים את המטופלים בכל מיני מערכות בדיקה טכנולוגיות מתקדמות. מזה כמה שנים שיש להם אפשרויות של בדיקת שתן דיגיטלית, אפליקציה לשידור מדידת סוכר עצמית. חשוב להגיד שכל המערכות האלו ניתנות למטופלים בחינם. "אנחנו מנגישים את הטכנולוגיה המתקדמת לכלל האוכלוסייה ולא רק לבעלי אמצעים", אומר שילדר. "אנחנו כל הזמן בוחנים מוצרים נוספים".

איך זה מתבצע?

"יש מטופלים שיבצעו את הביקור במרפאה, יש מטופלים שיבצעו ביקור דיגיטלי ויש כאלו שישלבו בינהם – זו ההיברידיות במיטבה", מספר ד"ר מוסינזון. "לצד קביעת התורים הפיזיים אצל רופא, יש אופציה באפליקציה או באתר האינטרנט לקביעת תור גם לביקור דיגיטלי. תהליך הביקור הדיגיטלי מורכב מ־3 צעדים פשוטים: 1. קביעת התור הדיגיטלי; 2. כניסה ל'חדר המתנה' דיגיטלי ואפשרות לצירוף מסמכים רפואיים; 3. ביקור דיגיטלי באמצעות שיחת וידאו עם הרופא המטופל מתוך התיק הרפואי האישי".

מוסינזון ושילדר מדגישים כי המערכת מקלה מאוד גם על הרופא, שמקבל רשימת מוזמנים ממוחשבת בה משולבים ביקורים פיזיים וביקורים דיגיטליים, לסירוגין. ברשימה מופיע גם סוג הביקור – פיזי או דיגיטלי.

ד"ר מוסינזון. "יש למודל גם יתרון ברמה לאומית" | צילום: יח"צ

היתרון לרופא בביקור הדיגיטלי הוא בזה שהמטופל מציין כבר בקביעת התור את התלונה וכן יכול לצרף אליה מסמכים רפואיים כמו תוצאות בדיקות, תוצאות הדמיה, המלצת רופא מקצועי וכדומה. זאת לעומת ביקור רגיל, בו הרופא לא יודע מראש מה סיבת הגעתו של המטופל עד לרגע שהוא מתיישב מולו ומספר לו.

בנוסף, בביקור הדיגיטלי, הרופא יודע מראש את סיבת הפנייה והוא יכול לקדם חולים בתור עם תלונות הדורשות טיפול דחוף כמו חום גבוה. החולה יודע שהגיע תורו בעזרת הודעה שהמערכת שולחת אליו.

"בביקור הדיגיטלי שני הצדדים רואים אחד את השני באמצעות שיחת וידאו מאובטחת, כאשר בצד הרופא היא משולבת אינטגרלית בתיק הרפואי האישי של המטופל וזו איכות אחרת משימוש בטאבלטים לדוגמא. למרות המרחק הגיאוגרפי, האינטימיות גדולה" אומרת שילדר וד"ר מוסינזון מגבה את דבריה: "מדובר בתשתית טכנולוגית מתקדמת שפותחה על ידי חברת American Well, ונמצאת בשימוש רחב בארצות הברית, ואשר הוטמעה בהצלחה בתוך התיק הרפואי הממוחשב של מאוחדת – האיזימד".

יתרונות המודל החדש

"למודל יש יתרון בהנגשתו לכולם, גם בפריפריה", אומרת שילדר. "הנגשתו מסייעת לצמצם את אי השוויון בשירותים רפואיים אל מול המרכז. כמו כן, המודל מהווה יתרון גם לחולים שמתקשים להגיע למרפאה או זקוקים רק ליעוץ בו אין צורך בבדיקה גופנית".
"יש למודל גם יתרון ברמה לאומית", אומר ד"ר מוסינזון. "למשל במענה לרפואה בשעת חירום משום שהמודל מאפשר להגיע לכל פינה בארץ".

במודל החדש יש מספר אתגרים כגון תהליך אימוץ החדשנות הן על ידי הרופאים, הן על ידי הצוותים במרפאות והן על ידי המטופלים. "כיום יש כמה עשרות רופאים שעובדים במודל החדש והם למעשה השגרירים שלנו ובכל יום מצטרפים עוד. אנחנו מקבלים כבר תגובות נלהבות מהמטופלים והרופאים. לדעתי, אנחנו נופתע לטובה מקצב ההטמעה של המערכת הדיגיטלית", מסכמת שילדר.

בבניית המודל בנינו פתרונות גם עבור המטופלים בחדר ההמתנה הפיזי. "התורים הדיגיטליים מופיעים גם על המסכים וגם יוכרזו בכריזה, כך שהממתינים יידעו שדלת הרופא סגורה כי הרופא נמצא בביקור דיגיטלי", מסכם ד"ר מוסינזון.