מדוע תוקפנות בחלל החיצון צריכה להדאיג את ברית יפן-ארה”ב?

כפי שציין לאחרונה פורום מקצועי שהתכנס בטוקיו, ישנן דרכים רבות שבהן "שיתוף הפעולה בין יפן לארה"ב בתקופת אבה-טראמפ" יכול להתקדם קדימה. בנקודה זו של הזמן, אולם, אני מאמינה שנתיב אחד לכך חשוב הרבה יותר מכל מסלול התקדמות אחר: הרתעה מול התוקפנות בחלל החיצון.

הסימנים לתוקפנות בחלל, ובאמצעותו, הם אמיתיים. כולנו יודעים שיפן חשה, ולמעשה גם באמת קרובה מאוד, באופן בלתי נוח ביותר, לכמה מאתגרי הביטחון המדאיגים ביותר שהעולם מכיר כיום, מכיוונה של צפון קוריאה; ידוע גם שארה"ב חייבת להתמודד ולהתכונן למציאות שבה איום טילי ה-ICBM של צפון קוריאה יוכל להגיע לחופיה.

בנוסף, ישנה כיום מערבולת שיא של חששות הנוגעות למרוץ חימוש שיתפתח בחלל החיצון, מניסויים של נשק נגד לוויינים (ASAT) ועד ליכולות טילים לתוך החלל העמוק. את סין ורוסיה ניתן בדרך כלל לסמן "כגורמים העבריינים" בחלל, כשבידן יש טכנולוגיות והן גם מבצעות פעולות שהלכה למעשה מאיימות על כלי טיס שמקיפים את כדור הארץ מקרוב ומרחוק. אלא שבאמצעות טכנולוגיה כזו, שמתאימה לשימוש כפול מיסודה, הסוג הזה של תעוזה צבאית חייב להתרחב גם אל שחקנים משמעותיים אחרים בחלל, כמו הודו, יפן וכמובן השחקן הגדול ביותר בעולם כיום, ארצות הברית, שצריכים כעת לשריין את עסקי הגרעין שלהם, שכרוכים עמוקות בזירת החלל החיצון. כמו כן, זה רק עניין של זמן עד שהחיבור בין לוחמת הסייבר ללוחמת החלל יפציע בתודעתו של הציבור, כשיריבים נחושים יפעילו לחץ וישבשו את הפעילות והשירותים יותר ויותר.

תשתיות בחלל קריטיות לא פחות מבקרקע. וסכנה עליהן היא סכנה כבדה | צילום: Fotolia

בכדי להמשיך ולהרתיע יריבים מפני תוקפנות כנגד הנכסים בחלל, יש צורך אמנם באפשרויות צבאיות אך אין בהן די. ארה"ב צריכה לשלב גם פתרונות פוליטיים, חוקיים, כלכליים, חברתיים ותשתיתיים בכדי להרתיע את היריבות התוקפניות שלה בצורה מלאה יותר. זה דורש ממנה לשנות את האופן שבו היא חושבת על החלל, ועל מה שהוא עושה עבור האנושות, ממש מהיסוד.

הנימוק שלי הוא שאנחנו צריכים לשנות את החשיבה שלנו בנוגע לכלל הנכסים בחלל החיצון שינוי סיטונאי ממש. אנחנו חייבים להפסיק להגדיר את הנכסים בחלל באופן פשטני במונחים של השימושים האזרחיים, המסחריים והצבאיים שלהם, ולעבור לגישה שנוגעת לכלל החברה, שרואה בהם תשתית קריטית שעומדת מתחת למה שאנו מכירים כמציאות במאה ה-21.

במילים אחרות, נכסים בחלל הם לא דבר שפשוט מרחף לו אי שם, מנותק מהעולם שלנו ומחיינו כאן למטה. תחשבו עליהם כעל חלק בלתי נפרד מהתשתיות הקריטיות שלנו, שלא רק מעניקות לצבאות שלנו עוצמה, אלא גם מתדלקות את הכלכלות שלנו, מתחזקות את החברה המודרנית, מחברות בינינו לאורכו ולרוחבו של הגלובוס ומהוות אבני בניין בדרך להקמת אזורי מחייה אפשריים מחוץ לכדור הארץ.

כל אסטרטגיה משמעותית להבטחת השלום בחלל החיצון מחייבת הכרה בתפקיד הקריטי שהנכסים הללו משחקים בכל תחומי הפוליטיקה, הכלכלה והחברה, בקרב כל המדינות. המשחק הגדול כאן הוא לא רק לספק לצבאות את חוד החנית הטכנולוגי; אלא הוא גם העצמת והגשמת האינטרסים של חברות, עמים ופרטים.

לבעלי עניין בברית בין ארצות הברית ליפן יש אינטרס משותף לעצב יחד אפשרויות שלומניות בחלל ובאמצעותו. כיצד הם יעשו זאת, ואיך הם יצרפו שחקנים אחרים שדעתם דומה למשימה בכדי לעצב יחד את הדברים הללו, יהפוך לאחת המשימות החשובות ביותר בכדי שהמחויבות לשלום תימשך.