נטל המס: כיצד ייושב הפער בין עמדת לפיד ועמדת בנק ישראל?

חלקו של המכס בנתב"ג בגביית המסים אומנם אינו גבוה, אך יש לו אפקט יחצני ניכר המסביר חלק מהרחש־בחש שמתרחש שם בימים האחרונים.

לתפקיד מנהל המכס הכללי נבחר בשבוע שעבר רפי גבאי, שאמור היה להיכנס לתפקידו בשבוע הבא. הוא גבר על מועמדו של מנהל רשות המסים. אלא שבאופן מפתיע גבאי החליט לוותר והודיע שלשום לאשר כי החליט לחזור לתפקידו הקודם כמנהל המכס בנתב"ג. בימים הקרובים ייערך מכרז חדש.

רשות המסים עובדת קשה כדי לעמוד ביעדי גביית המס המאתגרים שהוכתבו על ידי שר האוצר, והתוצאות ניכרות בשטח. ברבעון הראשון של 2014 נרשמה הפתעה לטובה עם עודפי גבייה של 3.4 מיליארד שקל. מבצעי הגבייה לא פסקו גם בחול המועד. האומדן העדכני של גביית המס ל־2014 עומד על 250.3 מיליארד שקלים בהשוואה ל־240 מיליארד שקלים ב־2013. ב־2015 יעודכן הסכום בכ־4.7% (צמיחה חזויה של 3.2% + אינפלציה של 1.5%).

עם הגשת דוח בנק ישראל, התריעה הנגידה קרנית פלוג שעל פי הנתונים שבידה צריך להטיל מסים נוספים בהיקף של שמונה מיליארד שקל. פלוג הוסיפה והזהירה שבמתווה הנוכחי קיימת בתקציב 2015 חריגה של 12 מיליארד שקל.

פלוג. מזהירה מחריגה של 12 מיליארד שקל | צילום: רויטרס

החריגה מוסברת בתוספת שכר של מיליארד שקל לעובדי המגזר הציבורי (שתשלומה נדחה ל־1 בינואר 2015), בדרישת משרד הביטחון לתקציב נוסף, בתוספות (הגדלת מענק העבודה) בעקבות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני ועוד. למרות כל אלה הצהיר לפיד שהמסים לא יעלו. האם יעמוד בהתחייבותו? כיצד יוכל מנהל רשות המסים לתמרן בין התחייבות לפיד לבין דברי פלוג בדבר הצורך בתוספת מסים?

אם עדיין לא הבנתם, לפיד אינו שר אוצר שגרתי. הוא לא רץ למרחקים ארוכים ואינו מהסס להתאים מיידית את מדיניות המסים למציאות בשטח. מנהל רשות המסים יכול לחלוק ולהשמיע את עמדתו, אבל בסוף הוא מתיישר עם עמדת השר.

לפיד הקפיא בסוף 2013 את ההחלטה להעלות את מס ההכנסה. הוא גם החליט לאפס את המע"מ עבור רוכשי דירות חדשות. האומדן הכספי של החלטות אלה בלבד גבוה מחמישה מיליארד שקל, אבל זה לא הסוף. עלות הפטור ממע"מ לדיור, הנאמדת כיום בשני מיליארד שקל, עלולה לזנק לאחר מכבש הלחצים בכנסת להרחבת מעגל הזכאים (כמו משפרי הדיור). אובדן ההכנסה עלול להגיע לשלושה מיליארד שקל ואולי יותר. בנוסף, אם תאושר ההצעה לקביעת "מחיר מטרה" בעסקות נדל"ן, ההכנסות ממיסוי מקרקעין עלולות לרדת עוד יותר.

דיוני תקציב 2015 יחלו כבר בימים הקרובים. תחילה הם ייערכו במעגל מצומצם הכולל את רשות המסים, הממונה על התקציבים, החשבת הכללית ומנכ"לית האוצר. לפיד יעודכן בצורה שוטפת. הנגידה תהיה בתמונה על תקן המצפון של מקבלי ההחלטות.

חלק מהצעדים בתחום המיסוי, הנחשפים כאן לראשונה, יסייעו בהשגת היעדים. אחרים ממש לא ונתחיל דווקא בהם. עם אישור תקציב 2013־2014 הובטחה מלחמה בהון השחור. כבר אושרה הצעת חוק הקובעת שעבירות מס חמורות במיוחד (כמו פשיעה, סמים וסחר בנשים) ייחשבו לצורך העניין כ"עבירות מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון. רשות המסים תצויד באמצעי אכיפה חלומיים – החל מהחרמת רכוש, איסור יציאה מהארץ וכדומה.

אלא שהתברר שמדובר במהומה על לא מאומה. ההצעה אושרה כבר לפני חצי שנה בקריאה ראשונה ומאז נתקעה בוועדת החוקה. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), נלחם בעיקשות נגדה, ובלחץ שר האוצר הוחלט למנות את סגנו מיקי לוי כמגשר. מונתה ועדת משנה בהשתתפות יועצים משפטיים מרשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד המשפטים וגם יועצים מהמגזר הפרטי (כדרישת רותם). הוועדה לא הגיעה להבנות, והעניין נתקע. כך נמנע פוטנציאל לגביית מסים נוספים של מיליארדי שקלים. אבל בצנרת מונחות הצעות נוספות המעוררות סיבה לאופטימיות.

רשות המסים פועלת להרחבת מעגל החייבים בהגשת דוחות שנתיים למס הכנסה. מערכת מחשב מתקדמת העלתה נתונים הזויים, שלפיהם נישומים המדווחים על שכר מינימום נוסעים באותה העת במרצדס וטסים חמש פעמים בשנה לחו"ל. מדובר באוכלוסייה של 20 אלף נישומים הרשומים כמקבלי שכר מינימום, שהיו פטורים עד כה מדיווח. מעתה ייאלצו להסביר מניין הכסף. הרשות גם תדרוש מרוכשי דירות להשקעה ששכרם אינו גבוה מהשכר החציוני במשק הסברים בנוגע למקורות המימון.

ועדה פנימית ברשות כבר הגישה המלצות ראשוניות להרחבת חובת הדיווח של שכירים. אלה שמרוויחים חצי מיליון שקל לשנה (בהשוואה ל־627 אלף שקל כיום) יחויבו בהגשת דוח מלא.

מעגל המדווחים החדש יכלול גם נישומים שהכנסותיהם ממקורות בחו"ל גבוהות מ־600 אלף שקל לשנה (בהשוואה ל־1.7 מיליון שקל עד היום). ברשות המסים גם בונים על מיליארד שקל שייגבו אם וכאשר וודסייד האוסטרלית תצטרף כמשקיע בקידוח "לווייתן". אין מסים בלי מעשים.

שאלת ה־10 מיליארד

ללא חליפה ובטי שירט מנצל שר האוצר לפיד את זמנו הפנוי לפגישות שוטפות, שתכליתן קידום צורכי הכלכלה והמשק. את טבלאות האקסל הוא זונח לטובת פנקס קטן שבו נרשמים הנושאים שעל סדר היום.באחד מימי חול המועד פסח הוא פגש את מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק. חייק, המתייחס לשר האוצר גם כאל שר הכלכלה, הגיע עם רעיון שכולו WIN WIN: הקלת נטל הבירוקרטיה, שיפור מצבהעסקים והגדלת היקף גביית המס.

במערכת המשפטית תקועים תיקי נישומים פתוחים בהיקף הנאמד במיליארדי שקלים. בימים כתיקונם ניתן היה לסגור אותם בפשרה וללא כאבי ראש מיותרים. אלא שפקידי השומה חוששים "להגדיל ראש" ומעדיפים לא להחליט, ולשגר את הטיפול לבתי המשפט. אלא שבתי המשפט קורסים תחת הנטל והכל תקוע.

חייק דיבר עם לפיד על הצורך באימוץ מנגנון שבו יופעל מעין הליך פשרה (דרך בוררות או גישור) כדי לסגור תיקים רבים ככל האפשר המצויים במחלוקת, לסייע לתעשיינים ולהעשיר במקביל את קופת האוצר. ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר ומנהל משרד RSM שיף הזנפרץ, מאמץ את היוזמה בשתי ידיו. שיף, שעבורו טיפול בתיקי נישום הוא עניין שבשגרה, מתריע על היווצרות פקק אדיר בבתי המשפט עם תיקים במחלוקת בהיקף עשרה מיליארד שקל. גם הוא תומך בהקמת מנגנון גישור שישחרר את הפקק האדיר בבתי המשפט המחוזיים.

"קיים מחסור רב בשופטים המתמחים במסים וקיימת מצוקת כוח אדם בפרקליטות בטיפול בשומות לתאגידים", אומר שיף. "שומה אינה מדע מדויק. פקיד מס ההכנסה מוציא שומה 'לפי מיטב השפיטה' וניתן להגיש ערר למחוזי. כתוצאה מתרחישים טראומטיים ברשות המסים מעדיפים חלק מפקידי השומה לגלגל את האחריות לפתחם של בתי המשפט. רצוי שהאוצר ורשות המסים יגבשו בשיתוף משרד המשפטים מנגנון שיסייע ל'ביעור חמץ' לתיקים בדומה למנגנון הפועל זה שנים בוועדות ערר במיסוי מקרקעין".

ברשות המסים מודעים לסחבת אבל לא נלהבים מקיצורי הדרך. רעיון "ביעור החמץ" להקלת הלחץ על בתי המשפט טוב אולי לפסח אבל לא לענייני מס, אומרים שם. הפתרון המסתמן הוא תגבור מערכת המשפט בשופטים המתמחים בדיני מסים.

שניים מהם, עו"ד הרי קירש, לשעבר היועץ המשפטי של מס ההכנסה, וד"ר שמואל בורנשטיין, כבר נכנסו לתפקיד. האם אפשר לצפות להאצת קצב הטיפול בנישומים? שומות יגידו.

בנק המטרות של הוועדים

לא ברור באילו אתרים על פני הגלובוס בילו ועדי הבנקים בפסח, אבל נראה שהם היו זקוקים לכל יום של מנוחה. מערכת יחסי העבודה בבנקים מבטיחה אביב לא שקט. הסכם העבודה שנחתם בדיסקונט, המבטיח שקט תעשייתי בבנק, מעביר את האתגר לבנקים האחרים.

השקט התעשייתי היחסי שממנו נהנתה בעשור האחרון הנהלת המזרחי טפחות ניצב בימים האחרונים בסימן שאלה. נראה שוועד העובדים, בראשות שרה לייזרוביץ ומזכיר הוועד דניאל דהן, מסירים את הכפפות. הם קובלים על שחיקת שכרם מאז 2005 ומתלוננים על הבונוס הנמוך שקיבלו בגין 2013. לעובדים טענות על שהנהלת הבנק אילצה אותם להגיע לבוררות בעניין ימי ההבראה, ובסופו של דבר נאלצה לשלם להם 15 מיליון שקל.

שיף. "שומה אינה מדע מדוייק" | צילום: יח"צ

במכתב ששוגר ערב החג על ידי ריטה רובינשטיין, סמנכ"לית משאבי אנוש, נכתב שטענות העובדים הן חצאי אמיתות ולוקות באי דיוקים. למשל הטענה שהמנכ"ל אלדד פרשר השתכר עבור 4.5 חודשי עבודה 1.9 מיליון שקל. בפועל הוא קיבל את הכסף עבור שנה שלמה (אגב שכרו כמנכ"ל עדיין לא אושר). לדברי רובינשטיין, ההנהלה מוכנים להאריך את הסכם העבודה (שיפוג ב־2015) בתנאי שיישמר השקט התעשייתי.

רובינשטיין: "הבונוס ב־2013 היה זהה ל־2012, כי הרווח נותר ללא שינוי (כמיליארד שקל). השאלה היא אם ההתנהלות חסרת האחריות והמזיקה של הוועד בדיסקונט (היא מצטטת כתבה בעיתונות – י"ש) היא מודל יחסי העבודה הרצוי בבנק".

במזרחי מצחצחים חרבות ובלאומי נערכים לפתיחת המו"מ על הסכם השכר ל־2014. אם תמונת המצב לא תשתנה, מדובר בתוספת נדיבה לשכר, 5.8%, וזה הרבה מאוד כסף. כדי לשבות את לבם של העובדים ולסלול את הדרך לרצונם הטוב הוחלט להוסיף לבונוס השנתי כ־40 מיליון שקל ולפנק אותם בבונוס מוגדל של 1.5 משכורות, אף שעל פי שיעורי התשואה הוא לא הגיע להם. ועד העובדים קיבל את המתנה בשמחה אבל היו"ר מירי רובינו אינה מתכוונת לוותר ותדרוש את מלוא התוספת המגיעה.

בבנק הבינלאומי, הצמודים להסכמים בלאומי, מחזיקים לה אצבעות. סכסוך העבודה בבנק מתמשך לפחות כמו המו"מ עם הפלסטינים, אך דומה כי הדבר אינו מזיז לאיש. המנכ"לית סמדר ברבר צדיק התרגלה לעיצומים הנקודתיים. גם בעל הבית צדיק בינו הפסיק להתרגש מכך.

ומה המצב בבנק הפועלים? בבנק הגדול במדינה יפעילו בקרוב תוכנית פרישה שתהיה רלוונטית ל־600 עובדים. עם ועד עובדים כמו בפועלים, כל אחד ממנהלי הבנקים הגדולים היה מוכן להתחלף עם המנכ"ל ציון קינן.