עולים כיתה: האם מדפסות תלת מימד יכולות לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנו חוקרים את החלל?

מדפסות תלת מימד עומדות לקחת צעד קטן לאדם וצעד ענק לייצור – מדפסת תלת-מימד, שעוצבה על ידי הסטארט-אפ "מיוצר בחלל" (Made In Space) שבסיליקון וואלי, תילקח לחלל מתישהו במהלך הקיץ הקרוב.

שם, בתנאי מיקרו-גרביטציה, שדומים לאלו בתחנת החלל הבינלאומית, המדפסת תייצר סדרה של אובייקטים כחלק מניסוי לבחינת יכולות. את התשובה לשאלה מה תייצר המדפסת מעדיפה החברה לשמור לעצמה נכון לעכשיו, אבל עצם הדפסת תלת-מימד בתנאים הללו מייצגת עידן חדש בתחום חקר החלל.

"הרעיון, שאתה לא חייב להיות תלוי במה שהבאת איתך מכדור הארץ ושתוכל להפוך להיות עצמאי, מרגשת מאוד", אמר ראש מחלקת השיווק של החברה, גרנט לאורי.

כרגע, מדענים ואסטרונאוטים תלויים לחלוטין בכלים ובחומרים שהביאו עימם למסע. הבאת חומרים לחלל כרוכה בעלות של כ-50,000 דולר לפאונד (0.45 קילו), ובוודאי שלא ניתן להזמין חלפים אם משהו מתקלקל או הולך לאיבוד. כתוצאה מכך, תעשיית החלל חוקרת כעת במרץ את האפשרויות של הדפסת תלת-מימד בחלל.

באוסטין טקסס, חברה בשם מערכות וחומרים יעוץ ומחקר, זכתה במענק מנאס"א על מנת ללמוד את הסיכוי והפוטנציאל להדפסת מזון, וחוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה חוקרים כעת תהליך שנקרא צורפות גובה, שיאפשר לרובוטים להדפיס מבנים כמו בסיסים ירחיים בעזרת לא יותר מאבק ירח.

בעזרתן ניתן יהיה לקיים אורח חיים עצמאי בחלל | צילום: Shutterstock

אולם, ייצור דברים שישמשו לחקר החלל שונה במהותו מהדפסת משקולת נייר במדפסת הביתית. "בתעשיית החלל, מספר בזהירות אריק באומן, מהנדס בנאס"א, "אנשים נפגעים אם אתה נכשל".

שלא כמו החומרים מהם בונים היום טילים, ספינות חלל וכלים אחרים שמשתמשים בהם מחוץ לכדור הארץ, החומרים שמשמשים לאותן הדפסות תלת-מימד (כמו גם המדפסות עצמן), טרם עברו סדרה מספקת של בדיקות.

בין השאלות שנותרו פתוחות: האם ניתן להשתמש באבקה של המדפסת אם היא נחשפה ללחות? האם יש לה תאריך תפוגה? כמה מרוחקות המולקולות של החומר אחת מהשניה לאחר ההדפסה.

אחרי שכל המחקר הזה יושלם, חוקרים יוכלו להתחיל לייצר דברים בחלל, בתקווה שחומרים שניתן למצוא בחלל ועל הירח יוכלו לשמש כחומרי הגלם. לאורי אומר שמדענים כבר מבררים איך להשתמש ברגוליט (regolith), שכבה אבקתית של שברי סלעים שניתן למצוא על הירח כמו גם על המאדים, כחומר להדפסה.

"אנחנו רואים זאת כבסיס למערכת אקולוגית בדרכים רבות", אומר לאורי. "זה אמור לספק את היכולת לבנות חלקים קטנים וכלים, אבל גם מבנים גדולים. יום אחד נוכל אפילו לבנות מערכי חלל ענקיים, שגם יופעלו על ידי אנרגיה סולארית". בשלב הזה, נדמה, השמיים הם באמת הגבול.